יישוב חילוקי דעות עפ"י חוקת העבודה

סעיפים 82-84 לחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות מסדירים מנגנון מוסכם ליישוב חילוקי דעות אשר התעוררו "בכל העניינים הנוגעים לעובדים בקשר עם העבודה ותנאיה או מילוי חוקת העבודה". ההליך מקנה לנציגי העובדים ונציגי המעבידים את הכוח והסמכות ליישב את חילוקי הדעות שביניהם בדרך שבו בחרו הצדדים להסכם הקיבוצי ליישב את המחלוקות ביניהם.

דרך זו של חילוקי דעות באופן פריטטי היא עתיקת יומין ומזכירה את בוררות הזבל"א מהמשפט העברי ( "זה בורר לו אחד"), כלומר, כל צד בוחר בורר מטעמו, המשמש יותר כנאמן או עורך דין של הצד שמינה אותו.

בתי הדין לעבודה רואים במנגנון זה כדרך המועדפת לפתרון מחלוקות ברשויות מקומיות – ובהתאמה, נוטים לעודד את הפעלת השימוש במנגנון זה בעיקר בכל הנוגע לפיטורי עובדים.

ההליך כולל ארבעה שלבים במטרה ליישב את המחלוקת:

  1. דיון שיארך עד שבועיים ימים בין הנהלת הרשות המקומית לועד העובדים
  2. דיון שיארך עד שבועיים ימים בין הנהלת הרשות המקומית לבין מרכז הסתדרות הפקידים
  3. דיון שיארך עד חודש ימים בין הנהלת מרכז השלטון המקומי לבין מרכז הסתדרות הפקידים
  4. הכרעה בבוררות מוסכמת בין הצדדים

יצוין, כי בהתאם לסעיף 82 לחוקת העבודה וכפי שפירש בית הדין הארצי (בר"ע 5/99 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נגד עיריית דימונה), ההחלטה נשוא הסכסוך, המובאת להכרעה בהליך ליישוב חילוקי דעות, מוקפאת ואינה יוצאת לפועל במהלך שלבים 1-2 לעיל. במידה והסכסוך עובר לשלב 3, ניתן לבצע את ההחלטה, היות וההקפאה אינה נפרשת על הועדה הפריטטית והבוררות המוסכמת כאמור בשלבים 3-4 לעיל. בימים אלו עלתה שוב הסוגיה של הקפאת החלטת הרשות המקומית לדיון בערעור שהגישה ההסתדרות לבית הדין הארצי בניסיון לשנות את ההלכה הקיימת, וממתינה להכרעת בית הדין הארצי, אשר ייתכן וישנה את פסיקתו הקודמת (ע"ע 35912-08-10 אסתר תריף נגד עיריית יהוד – מונוסון)