הסכם קיבוצי מיום 3.3.99 בין ההסתדרות הכללית לבין גופי השלטון המקומי (המרכז לשלטון מקומי, העיריות הגדולות, מרכז המועצות האזוריות, חבר המועצות הדתיות ואיגודי ערים) נולד עקב המשך יישומם של הסכמים מקומיים מחד, ופעילותו של הממונה על השכר מכוח סמכויותיו לפי חוק יסודות התקציב להסדרת חריגות שכר ברשויות המקומיות מאידך.

הסכם 99 - אשר קיבל את אישורו של הממונה על השכר בהתאם לסמכותו לפי סעיף 20(א) לחוק יסודות התקציב – קובע עקרון של "צילום מצב קיים" ובמסגרתו אושרו חריגות שכר שניתנו לעובדים ותיקים מכוח הסכמים מקומיים, ככל שאלה שולמו בפועל לפני התאריך הקובע – 31.8.98.

הסכם 99 הגדיר את המונח "הסכמים מקומיים" כך:

"הסכמים מקומיים - תנאים ותניות בעניין שכר, או הטבות כספיות אחרות הקשורות לעבודה, למעט בעניין פרישה וגמלאות, שנחתמו, שהוסכמו, שנקבעו או שהונהגו, בין הצדדים או בין מי מיחידיהם, בהסכמים קיבוציים; או בהסדרים קיבוציים –דו צדדיים או חד צדדיים; או בהסכמות; או בהתחייבויות אחרות, בין שמקורם בכתב, בנוהג או בעל פה."

וכן הגדיר הסכם 99 את המונח "עובדים ותיקים" כדלקמן:

"עובדים, אשר בתום חודש ממועד חתימת ההסכם מועסקים אצל המעסיקים עליהם חל הסכם זה."

כלומר עובדים ותיקים על פי הגדרת הסכם 99 הם עובדים שנקלטו כעובדים ברשות מקומית או מועצה אזורית עד לתום חודש ממועד חתימת ההסכם, 3.4.99. מקובל לכנות עובדים אלו עובדי "דור א'" ואילו את אלה שנקלטו לאחר מועד זה כעובדי "דור ב'".