סעיף 250 לפקודת העיריות [נוסח חדש] מסמיך את העירייה להתקין חוקי עזר לביצוע התפקידים אותם היא נדרשת או מוסמכת למלא עפ"י כל דין, ובכדי לסייע לעירייה בביצועם לרבות בדרך של חיוב בעל נכס או מחזיקו לבצע בנכס עבודה הנחוצה להשגת מטרה כאמור.

סעיף 251 לפקודת העיריות [נוסח חדש] מסמיך את מועצת העירייה לקבוע בחוקי העזר העירוניים הוראות בדבר תשלום אגרות, היטלים או דמי השתתפות לצורך קיום השירותים המוסדרים בחוקי העזר, וכן הוראות בדבר מתן רישיון או היתר בקשר לשירותים הניתנים על ידה, לרבות תשלום אגרות בעד הרישיון או ההיתר.

סעיף 77(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] מסמיך את העירייה, בהסכמת שר הפנים ושר התחבורה, להתקין חוקי עזר להסדרת העמדת רכב וחנייתו. עירייה רשאית לכלול בחוק עזר כאמור הוראות שונות, ובין היתר, הוראות בנוגע להסדרת חניית רכב, בדרך של איסור או בדרך אחרת; הוראות בנוגע לאמצעים שיינקטו לגבי רכב החונה במקום אסור עפ"י דין, לרבות הרחקתו, גרירתו, החסנתו או נעילת גלגליו, וכן חיוב בעל הרכב הרשום ברישיון הרכב בתשלום אגרות או תשלומים בעד גרירת הרכב, החסנתו או שחרורו מנעילתו.

חלק מהעיריות קבעו בחוקי העזר סכום עצמאי לגרירת רכב, נקוב בשקלים, לדוגמא עיריית הרצלייה ועיריית בת-ים, וחלקן מפנות מפורשות לסכומי האגרה הנקובים בתוספת החמישית לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961.

תקנה 77 לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961 קובעת, כי: " רכב שהורחק, הוחסן או שגלגליו ננעלו לפי סעיף 70א לפקודה, לא יוחזר לבעלו ולא ישוחרר מנעילתו אלא לאחר ששילם את האגרה או התשלום שנקבעו בתוספת החמישית."

התוספת החמישית לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961 קובעות את סכומי האגרות בעד הרחקת רכב, הרחקת רכב בידי מורשה גרירה ובעד החסנת רכב שנגרר.

ביום 7/10/08 ניתן בביהמ"ש המחוזי בת"א (השופטת רות רונן) פסק-דין תקדימי בת"מ 134/07 איילת שקד חצובי נ' עיריית רחובות, בסוגיה שעמדה בבסיס חמש תובענות ייצוגיות נגד חמש עיריות שונות (תל-אביב, ראשון-לציון, נתניה, רמת-גן ורחובות) שסכומן המצרפי, עמד על למעלה מ- 70 מיליון ₪. בבסיס התביעות נטען, כי חוקי העזר של הרשויות המקומיות כפופים לפקודת התעבורה ותקנותיה. מאחר שאגרת הגרירה נקבעה בתוספת החמישית לתקנות התעבורה בשנת 1983 ובשקלים ישנים, ומעולם לא עודכנה או הוצמדה לשיעור עליית המדד, נעשתה אגרת הגרירה בלתי ריאלית בשיעור פחות משקל אחד, ומכאן שהלכה למעשה גבו הרשויות המקומיות אגרות גרירת רכב שלא כדין, ועליהן להשיבן. פסק הדין דחה את הבקשה לאשר את התביעה כייצוגית, וקבע כי רשות מקומית מוסמכת להטיל אגרת גרירת רכב בשיעור העולה בקנה אחד עם הוצאותיה הריאליות בגין פעולת הגרירה. ערעור לבית המשפט העליון שהוגש ע"י חצובי, נמשך בהמלצת בית המשפט העליון.