צו הארנונה

החיוב בארנונה כללית נעשה מכוח צו הארנונה של אותה רשות מקומית. החיוב ביחס לכל הנכסים בתחומה של הרשות המקומית נוצר עם פרסומו של הצו, המהווה את "אירוע המס" בכל הנוגע לחיוב בארנונה. צו הארנונה הנו שנתי ונחקק על ידי מועצת הרשות המקומית בכל שנת מס בנפרד.

צו הארנונה הינו בעל תוקף תחיקתי, וחוקיותו וסבירותו ניתנות לתקיפה בבית המשפט. החלטת מועצת הרשות המקומית בנוגע לצו הארנונה העירוני חייבת להתקבל עד ליום 30 בנובמבר בשנה שלפני שנת המס לגביה נחקק הצו. צו הארנונה שנקבע מפורסם בתחומי הרשות המקומית עד ליום 15 בדצמבר בשנה שלפני שנת המס לגביה נחקק הצו.

הארנונה מוטלת באמצעות צו הארנונה ביום 1 בינואר בשנת המס שלגביה נחקק הצו, כאשר המועצה רשאית לקבוע מספר מועדים שונים לתשלום הארנונה המוטלת בצו הארנונה, במשך תקופה שלא תעלה על שנה אחת.

היה ולא הטילה מועצת רשות מקומית ארנונה כללית לשנת כספים מסוימת, אזי הארנונה לאותה שנה בתחום הרשות המקומית תהיה בסכומים ובמועדים אשר נקבעו בשנה הקודמת, בתוספת שיעור העדכון השנתי הקבוע בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992.

בצו הארנונה נקבעים תעריפים שונים לחיוב בארנונה על פי חלוקת תחומי הרשות לאזורים, סוגי הנכסים וכן הסיווגים השונים והתעריפים לפיהם יחויב נישום המחזיק בנכס בתחומה של הרשות המקומית. כמו כן, נהוג לקבוע בצו הארנונה גם את הפטורים וההנחות הניתנים לזכאים להנחה בהתאם להוראות הדין (כגון תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג-1993), דרכי תשלום הארנונה, הוראות בדבר הגשת מסמכים ואישורים למנהל הארנונה וכיוצא באלה.