הרציונאל העומד בבסיס הסעיף הוא קביעת מדיניות אחידה בנושאי שכר לגבי עובדים משירות המדינה ולגבי עובדים של הגופים המתוקצבים והנתמכים מתקציב המדינה, ומניעת פריצת מסגרת השכר וחוסר יציבות במשק (בג"צ 6231/92 זגורי נ. בית הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד מ"ט (4) 749).

החוק קובע הוראות הנוגעות לעקרונות ניהול תקציב המדינה ויוצר מנגנון של בקרה ופיקוח הדוקים מצד השלטון המרכזי על הרשות המקומית בתחום השכר ותנאי השרות.

בהתאם, כל הסכם או הסדר בטל במידה שהוא נוגד את המוסכם והנהוג במגזר הציבורי, אלא אם כן אושר על ידי שר האוצר (להלן:"הסכם חורג").

אכיפת החוק מתבצעת על ידי יחידת האכיפה באגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר.

הליך האכיפה כולל את השלבים הבאים:

1. עריכת ביקורת בגוף המתוקצב על ידי איסוף תלושי שכר וגמלאות של עובדים וגמלאים וכן נתונים, מסמכים והסכמים מקומיים. השוואת הנתונים שנאספו להסכמים מאושרים ולנהוג בשירות הציבורי.
2. איתור חריגות שכר לכאורה המשולמות לעובדים אן לגמלאים בניגוד לסעיף 29 לחוק יסודות התקציב ובניגוד להסכמים קיבוציים מאושרים על ידי משרד האוצר, כגון ההסכם הקיבוצי מיום 3.3.99, המסדיר את חריגות השכר ברשויות המקומיות.
3. זימון העובד או הגמלאי לשימוע באמצעות מכתב המפרט את חריגות השכר שאותרו בשכרו או בגימלתו וקבלת תגובת העובד/גמלאי והמעסיק (הגוף המתוקצב) בתוך 30 יום בצירוף אסמכתאות לתשלום.
4. מתן החלטה על ידי הממונה על השכר בעניין כל רכיב חורג מכוח סמכותו על פי סעיף 29ב לחוק יסודות התקציב.
5. יישום החלטת הממונה על השכר על ידי המעסיק/הגוף המתוקצב על ידי הפחתת התשלומים החורגים מתשלום השכר השוטף של העובד/גמלאי ועד דרישה להשיב תשלומים חורגים שקיבל בעבר.

בסמכותו של הממונה על השכר לדרוש השבה או השבה חלקית של הסכומים ששולמו ביתר, וכן לאפשר לעובד לפרוס את ההשבה לתשלומים חודשיים שווים על פני תקופה.

על החלטת הממונה על השכר ניתן להשיג בבית הדין האזורי לעבודה בתוך תקופת ההתיישנות הקבועה בדין הכללי (7 שנים). בית הדין לעבודה בוחן את שיקול דעת הממונה על השכר, אם החלטתו אינה חורגת ממתחם הסבירות ואם התייחס למכלול השיקולים הרלבנטיים. המקרים בהם התערב בית הדין לעבודה בהחלטות הממונה על השכר אינם רבים.