סעיף 9 לחוק הרשויות המקומיות (מכרזים משותפים), תשל"ב - 1972 קובע, כי באישור שר הפנים רשאית רשות מקומית להתקשר בחוזה עם מי שזכה במכרז שפורסם מטעם משרד ממשרדי הממשלה או מטעם ארגון או מוסד ציבורי.

נוהל מתן אשור לפי סעיף 9 לחוק הרשויות המקומיות (מכרזים משותפים), התשל"ב – 1972 למכרזי מסגרת שעורך ארגון או מוסד ציבורי קובע לאילו סוגי התקשרויות יינתן אישור שר הפנים. כמו כן קובע הנוהל את ההליך שעל הרשות המקומית לנקוט כאשר היא מבקשת להתקשר במכרז מסגרת.

במסגרת זו נקבע שעל הרשות המקומית לפנות לכל הזוכים במכרז המסגרת לשם קבלת הצעות להתקשרות קונקרטית. הזוכים במכרז המסגרת מחויבים להגיש הצעות שאינן עולות על המחירים שהוצעו על ידם במכרז המסגרת.

הבחירה בין ההצעות נעשית ע"י ועדת ייעודית המורכבת ממנכ"ל הרשות המקומית, גזבר הרשות המקומית והיועץ המשפטי של הרשות המקומית (מקובל לכנות ועדה זו "ועדת שלושה"). הרשות המקומית מחויבת לבחור בהצעה הזולה שהתקבלה. הגישה בפסיקה הינה שהחלטה שלא להתקשר עם המציע הזול ביותר עפ"י נוהל הצעות מחיר במכרז משותף, דומה במהותה לביטול מכרז פומבי, והיא נבחנת עפ"י אותן אמות מידה.

ההתקשרות בין הרשות המקומית לזוכה תעשה במישרין עפ"י החוזה שצורף למכרז המסגרת. עפ"י נוהל משרד הפנים העירייה אינה רשאית לסטות מתנאי מכרז המסגרת ולהתנות עליהם.

המכרזים המפורסמים ע"י החברה למשק וכלכלה של מרכז השלטון המקומי (משכ"ל) הינם דגומה לשימוש שנעשה בסעיף 9 לחוק המכרזים המשותפים. תוצאות המכרזים מובאות לידיעת הרשויות המקומיות, ובכפוף לאישור שר הפנים, רשאיות הרשויות המקומיות להתקשר עם הזוכים במכרז בהתאם לנוהל ולמפורט באישור שר הפנים.