ההגנה המשפטית על הבעלות והחזקה מוסדרת בסעיפים 20-15 לחוק המקרקעין.

החוק מעניק הגנה למחזיק במקרקעין כלפי המבקש לנשלו, כאשר מתן ההגנה אינו מותנה בזכות כי אם במצב העובדתי בשטח.

לפיכך, ההגנה על החזקה לפי החוק, עומדת הן לבעל המקרקעין, הן למי שזכאי להחזיק במקרקעין, ואף למחזיק בפועל, שחזקתו אינה כדין (כל עוד חזקתו בפועל נמשכת).

על רקע דברים אלו, נולד הכלל לפיו נתבע אשר הוגשה נגדו תביעה לסילוק יד עקב פלישתו, לא יוכל להעלות כנגד התובע טענת הגנה לפיה צד שלישי הוא בעל הזכויות בנכס, בעוד שהתובע אינו בעל זכות טובה בו.

זוהי טענת ה-ius tertii, אשר נשללה כטענת הגנה אפשרית כנגד המחזיק בפועל. פסק הדין המנחה בעניין זה הוא פסק דין בעניין יצחק יוסף נ' אביגדור עוקשי ואח', בו קבע בית המשפט העליון כי מסיג גבול אשר הוגשה נגדו תביעה להשבת חזקה, לא יישמע בטענה זו כנגד המחזיק בפועל, אף אם האחרון עצמו תפס את הקרקע בעוולה.