סעיף 29 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), תשכ"ב-1962 ייסד ועדות ערר לביוב, אשר אליה יש להגיש עררים על חיוב בעל נכס בהיטל ביוב ע"י רשות מקומית.

בפסק-דינו של ביהמ"ש העליון בעניין עיריית נס ציונה נ' י.ח. ייזום והשקעות בע"מ קבע ביהמ"ש העליון את סמכותן העדיפה של ועדות הערר על בתי המשפט האזרחיים והמנהליים, הן כאשר תוקף נישום את החיוב טרם תשלומו, והן כאשר הסעד המבוקש הוא מסוג השבה.

בשנת 2001 החלה רפורמה בתחום משק הביוב והמים בישראל, כאשר נחקק חוק תאגידי מים וביוב. החוק נטל סמכויות מהרשויות המקומיות בישראל, והעביר אותן באופן הדרגתי לתאגידי מים וביוב.

ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב (כב' השופטת רובינשטיין) קבע בעניין מיתב נ' קרן פייר, כי ועדות הערר לענייני ביוב אינן מוסמכות לדון בעררים על דרישות לתשלום היטלי ביוב שהוצאו ע"י תאגידי מים וביוב.

במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009-2010), תשס"ט-2009 בוטל הפרק השלישי לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), ובכללו סעיף 29 הנ"ל לחוק... [ס' 76(ג)]